Search
  • MoreSun sun Gal

מאמר 4/6 ציר גדי סרטן

Updated: Nov 14, 2021




כרונוס וריה, גדי וסרטן, אדמה ומים, הם הציר עליו נע האני בין חוקים לרגשות. מור סאן מוליכה אותנו למסע בין כוכבים, אל שומר הסף הגדול ומחזירה אותנו הביתה, אל שטיינר

מסלול האני נע בין ערות לשינה ולכן מרתק להתבונן דרכו על ציר גדי-סרטן שמדגים יחסי זקיפות והתכנסות ואיך מתוך פנימיות צומחת חיצוניות. מתוך כניסה פנימה, אל עצמי, אני מתקדמת הלאה, הלאה אל מזל האדמה האחרון – גדי, מול מזל המים הראשון - סרטן.

עז עם זנב של דג

הסרטן, כפי שכתבתי בגיליון ״לידה״ לפני כשנה, שייך לרגע ההתעברות. זהו מזל של אלמנט המים שהכול בתוכו מתהווה אל עצמו כמערבולת עדינה החיה על אדוות התנועה שלה עצמה. זהו מזל נשי מאד, ירחי. מולו בציר - הגדי, שהוא למעשה עז עם זנב של דג. כלומר, קשור לאלמנט האדמה של המעמקים הגדולים המזינים. כפי שכתבנו בעבר, לכל מזל יש את הפלנטה שלו וכאן נדון בירח "המשקף" מול שבתאי "הזוקף". סיפורו של הגדי הוא סיפורו של זאוס, בנו של כרונוס (שבתאי) אשר טרף את ילדיו. כאשר ריה יילדה את זאוס היא הבריחה אותו למערה השוכנת ליד הים ושם הניקה וגידלה אותו באהבה נימפת-עז יפייפה, שחלב שדיה תואר כלבנדר ודבש. זאוס גדל בעריסה על עץ גבוה וכך לא יכול כרונוס למצוא אותו בים או באדמה. כאשר זאוס הפך לאל עליון על האולימפוס, זכר את העז שגידלה אותו וכהוקרה לה הפך את קרניה לסמל השפע.

הגדי מבקש הכרה ואמת. הוא הארכיטיפ הקשור לקדושה, למקדש ולהוראה. בגיליון הקודם דיברנו על ציר תאומים-קשת והשכלנו להבין כי ישנו קשר בין ידע (תאומים) ולאמונה (קשת), בין חיבור מקורות שונים (אוויר) לחיפוש אחר האמת (אש) וכך הגענו למהות השיחה. הבא אחרי קשת במעגל הזודיאק הוא מזל גדי, והוא כבר אינו מחפש, אינו מדבר בעלמא. הוא רוצה שהתיאוריות יבואו לכדי ביטוי בחומר, רוצה לראות את האידיאלים הרוחניים מתגשמים אל תוך מבנים, שיטות. אחרי תאומים בא מזל סרטן. מה מגיע אחרי איסוף הנתונים והידע של תאומים? להבין את הידע בעצמי. לספוג את הידע, לרכז את החוויות ולעכלן בקצב הייחודי לי. ליצור זרע אישי לפריחת השדה הקולקטיבי - אלמלא כן נמשיך לדקלם עובדות ואמירות רוחניות אך ללא קשר אישי ואמיתי, האני שלנו ייאבק למצוא הכרה ונתהלך בעולמנו חיוורים וללא ממשות.


"האני סופג אל תוכו את קרני האור, הזוהר בתוך האדם כאור נצחי. כשם שהאדם מרכז את חוויות הגוף והנפש באני, כן הוא נותן למחשבות האמת והטוב לזרום אל תוך האני."

שטיינר מתאר בצורה מופלאה את הפעולות המזינות את האני: הוא סופג אל תוכו את קרני האור (כשם שהירח במאיר את אורה של השמש); משמש מרכז לחוויות הגוף והנפש (כשם ששבתאי אחראי על מאגר הזיכרונות שלנו); ומקבל אל תוכו את מחשבות האמת והטוב. ככל שאני נעמדת מול שבתאי - שומר הסף הקטן והגדול, כך אני יכולה יותר לעמוד מול עצמי מבעד לפילטרים האישיים ולהכניס אמת וטוהר אל תוך נפשי בכדי להתחבר לאינסוף.

ריקוד לאור ירח

הירח מקיים עם כדור-הארץ ריקוד ריתמי צמוד. הוא ברור לעין האנושית וכל ילד מצביע עליו בשמחה. יש בו התחלה וסוף והוא מכופף את חוקי המים דרך הגאות והשפל מעצם קיומו. הירח במפה האסטרולוגית מצביע על האופן בו אנו חווים את עולם הרגש שלנו. ללא תחושת חיבור לעולם, אנו יכולים למצוא עצמנו עד מהרה בדיכאון, תלישות, מצב שבו אין לנו נוזל חיים. היכן אנו מוצאים בית? בתוך הגדרת החיבור שלנו עם דברים המזכירים לנו את עצמנו ועם אנשים אהובים. כאשר ריה הניחה את זאוס אצל נימפת-העז מה היא בעצם עשתה? היא חיברה אותו אל תוך נוזל חיים עשיר, אישי. נתנה לו חלל להתפתח. הירח מיצג את מערכת היחסים הראשונה שלנו עם האם, האב - האנשים איתם יצרנו קשר לראשונה. ומה מתגלה במערכות-היחסים הללו? הרגלים, חוקים, צורות.

"האני כפוף למערכות שונות של חוקים: על ידי הגוף הפיסי לחוקים הדוממים, על ידי גוף האתר לאלה של פריה ורביה וגדילה, על ידי נפש-התחושה ונפש-השכל לאלה של עולם הנפש; בה במידה שהוא מתמלא רוח, כפוף הוא לחוקים של הרוח."

כלומר, הדבר המתגלה מול הירח, מול היחסים - הוא שבתאי. מושל הצורות והחוק, שומר-הסף הקטן והגדול. אנו נפגשים איתו בחיים דרך ההרגלים שלנו, שנועצים אותנו עם הגב לקיר ואנו נשארים חסרי-אוויר. מפגש ללא חופש עם שבתאי נחווה כ"חיים על אוטומט" וללא זכות בחירה. מהו האני? חיבור בין הצורה לתנועה. הבנה של חוקי הרוח תשומת לב לבחירה חופשית. האני חי מעל ההרגלים, חי מעל לנקודת המבט האישית ביותר שלי על עצמי ועל העולם.

הרגלים מזינים רגשות ורגשות יוצרים הרגלים. זהו מעגל מכושף שרק האני יכול לטוות בו חוט זהב ובכך לחבר את הנשמה לרצון העולם.

העצמי כחומר אלכימי

"האני לעומתם, מקדם את פני הרוח למען תמלא אותו. האני חי בתוך הגוף והנפש; הרוח חיה בתוך האני. ומידה הרוח היא מידת הנצחיות בו. כי האני במהותו ומשמעותו שואב ממה שאליו הוא קשור [...] כל שנבנה על ידי החוקים של הדומם והחיים יש בו התחלה וסוף; אולם ברוח אין התחלה ואין סוף."

הזוג גדי וסרטן יוצרים את הציר המשמעותי ביותר במעגל האסטרולוגיה משום שהוא מייצג נביטה ופריחה, מוות ולידה, את האם והאב. לכן בחיבור בין השניים מתאפשר דבר מופלא, הנבט הופך להיות גלוי בתור הפרח, הרגש מעוגן בחוויית הגוף ואנו מבינים את חוקיות ההרגלים והשינויים ומתייחסים אל עצמנו כחומר אלכימי היכול לשנות מצבי צבירה. האדם מבין כי הוא חלק ממערך הקוסמוס ולכן יכול להיעזר בו כדי להתחבר לאינסוף ולהביא לידי ביטוי רוח בחומר! אני מוביל את עצמי דרך פתח הדלת. כמה פשוט, כמה שלם, כמה אפשרי. האדם השלם הרי אינו מושלם אלא שלם עם סך חלקיו. מתכנס שוב אל מערת עצמו כמקור להזנה ויוצא שוב בתעוזה אל ראש ההר.

18 views0 comments