מאמר 3/6 ציר תאומים קשת

עולם האסטרולוגיה אינו מדבר על טוב ורע, אך הוא כן מדבר דרך צירים משלימים: קיץ-חורף, סתיו-אביב, מזרח-מערב, צפון-דרום. כל תנועה משלימה את התנועה שמולה, כל תנועה מושלמת כאשר היא נפגשת עם התנועה הנגדית. האמירה "אדם- עולם", מתקיימת בו זמנית כאשר העולם בא אליי וכשאני יוצאת אל העולם. זהו הפרק השלישי בסדרה אודות יחסי הגומלין בין 12 המזלות. במדור הקודם עסקנו בשור-עקרב (אדמה-מים) והעמקנו אל יחסי חומר ואל-חומר. כעת, אנו מתקדמים אל הציר תאומים - מזל האוויר הראשון בזודיאק והקשת (אויר-אש) שמולו.

יחסי הגומלין בין 12 המזלות הם קודם כל רצף התפתחותי: נולדתי (טלה – שמסמל לידות והתחלות חדשות) ופגשתי (מאזניים – שמגלם איזון ומפגש) ינקתי (שור – שמקושר להזנה, לאמהות ולחיבור לאדמה) ויצרתי תלות אך גם כוח (עקרב), התחלתי לדבר (תאומים) כדי להשיג ולהמשיג את מטרתי (קשת). מהות הציר תאומים-קשת היא תהליך של שיחה ויצירת מציאות.

שטיינר מציין זאת בהרצאותיו על חינוך: ״הדבר הראשון שאתם מבצעים הוא מסקנה, השני הוא שיפוט והדבר האחרון אליו אתם מגיעים בחיים הוא מושג. לולא ביצעתם את הפעולות הללו לא הייתם מנהלים חיים מודעים המאפשרים להחליף מידע בשיחה עם אדם אחר [...] מהותם של שלושה דברים אלה - מסקנה, שיפוט, מושג - נמצאת בתהליך ההכרה, ברוח החי של האדם, רק שם יש לה חיים בריאים.״ אנו יוצרים מושגים שהופכים לאמונות שבתורן יוצרות מציאות שבה אנחנו מאמינים.

לידתו של בורר

לכל מזל בזודיאק יש פלנטה ששומרת עליו כישות נפשית-רוחית. מרקורי ("כוכב" בעברית) שומר על תאומים. מרקורי, הלא הוא הרמס, נולד לפנות-בוקר אי שם במיתולוגיה היוונית. לאחר שישן כמה שעות, קם על רגליו ויצא מן המערה. בדרכו נתקל בצב, הרג אותו ומשריונו הכין לו נבל שמיתריו עשויים מעיים של אייל (ראו מכמה רכיבים ופעולות עשוי כלי נגינה אחד שינעים את זמנו החופשי של הפרפר בן יומו: הרמס התינוק). לעת צהרים, גנב את השור המשובח ביותר מרפת שעליה שמר אפולו, זבח את השור וצלה לו באש נתח בשר משובח. לפנות ערב חזר למערתו כמשב רוח קליל, חמק דרך חור במנעול, קפץ לתוך עריסתו ונירדם כתינוק בן יומו. למחרת היום בא אפולו לתבוע את עלבונו. אז הביאה אותו מאיה, אימו של הרמס לעריסתו ואמרה לו כי בנה הקטן ישן שנת ישרים ולא רק שאינו מסוגל לגנוב אף אינו יודע מהי בהמה. לשמע הדברים האלה פרץ התינוק בצחוק ומיד נתגלה הסוד. כדי לפייס את האל הזועם, נתן לו הרמס במתנה את הנבל משריון הצב ואילו אפולו נתן לו בתמורה מקל מעץ ליבנה (הידוע לנו כמטה-מרקור) שיכול ליישב כל מחלוקת ולהביא לשלום בין יריבים ואויבים. וכך נולד לו המתווך בין שמיים לארץ, בין העליונים לתחתונים.

שוב אנו מוצאים במיתולוגיה בסיס לידע האסטרולוגי: מרקורי שליט מזל תאומים, הוא הרמס, אהוב האלים וגם תאומים הוא מזל שמתחבב במהירות, חברותי, מלא טקט, זורם וקליל. איכות התאומים מזכירה לנו להתוודע לעולם סביבנו, למסגרת בה אנו חיים: להתאים, לשוחח ולתווך. הרמס לא מתעמת עם אפולו, הוא צוחק, מדבר בחן, מרכך את הסיטואציה, יוצר חברות ומחליף מתנות של ידע.

שאלת הצדק

יופיטר (צדק) שומר על מזל קשת. "מה נכון וטבעי בעולם?" שואל הקשת, "מה צודק?" והוא חווה את מחשבותיו יותר כקונספט של חוויה מאשר במילים ברורות וצלולות כמו שכנו המשלים. צדק קורא לנו להבין שאנו חלק ממשהו גדול יותר, שם האמת נגלת באינטואיציה ובאמונה וזקוקה לתהליך הכרתי צלול שאינו תלוי בתחושות המיידיות שלנו.

איך חוותה האנושות לראשונה את האמת? דרך בניית טקסים, מתודות, טכניקות ויצירת מסורת, בניסיון לחוש ולדעת את הגבוה שבעולם הנסתר ודרכו למצוא את האמת. המסע אל האמת הוא הבנה שהידע והתודעה שלנו נועדו כדי לתקשר ולהצביע על הקשר האישי שלנו עם האמת: דרך האמונה. הקשת מבין את העולם על פי האמת שלו בחוויה כנה שזוהי האמת של כולם. הוא צריך הרפתקאות מעבר לאופק בכדי לחוש את החיים במלואם ולצאת למסעות מרחיבי-תודעה לעוד השראה ואומץ במסע. הקשת נמשך אל החוקים הקוסמיים בכדי להחלים על החיים. לכןהתאומים חייב את הקשת בכדי להמשיך להאמין. הקשת מבטא את ההנהגה והליווי דרך הסמלים והדוגמאות וליצור פילוסופיית חיים.

ציר תאומים-קשת קשור לעולם המדע, הדת והרוח. שכן גם המדענים פונים אל עולם הטבע בכדי לחפש אחר האמת וגם הדת פונה אל עולם הטבע דרך אמונותיה השונות ומוציאה ממנו מושגים ושניהם מבצעים את אותו תהליך הכרתי. בפשטותו של הטבע ישנה חוכמה של מרחבים וכנות והניגודים שבין אמונה ועובדה. הטבע בחוכמתו מביא לנו את הידע ואנו בחיפוש אחר האמת מוציאים את דרכנו אל הלב עם שתי ידיים להצביע ולשוחח וירכיים חזקות להתהלך בעולם הפיזי באמונה שהאדמה, חלק מהקוסמוס שנושא אותנו.