הקיצה, אתה הישן בממלכת הצללים / מחזור שבתאי-אורנוס. הרבע האחרון

בימים אלו, שבהם נחשפים עוד ועוד גורמים שפועלים מאחורי הקלעים של חיינו, מתגלות גם במערכת השמש שלנו עוד ועוד קבוצות כוכבים. אלו הם הטרס-נפנטונים, גופים קטנים שמעבר למסלול של נפטון, והם כוללים את גופי עננת אוּרט (אחד ממקורות כוכבי השביט); גופי חגורת קוויפר (Kuiper belt) ופלוטואידים (שרובם שייכים לחגורת קוויפר כמו פלוטו, אֵריס, הַאוּמֶיָה ומאקֶה-מאקֶה), שמסלולם רוטט ומושפע מהמאסה של נפטון, כך שמשמעותם נצבעת בסמלים שנפטון מייצג.

מתוך מיליוני העולמות הללו מתגלים יומיום רבים, שאלפים מתוכם אינם מתויגים עדיין בשם (מלבד מספר סידורי), אך לכל אחד מהם יש באסטרולוגיה המקצועית משמעות עמוקה בניתוח המציאות, במיוחד כאשר נוצרת זווית מדויקת ברמת המעלה בין אחד מהם לפלנטות מוכרות לנו. נרים מבטנו אל השמיים ונתבונן במחזורים המשמעותיים שקורים עכשיו. .מחזור אסטרולוגי הכוונה היא מהרגע בו שתי פלנטות נצמדות ועד שייצמדו שוב. כמו מחזור של ירח, החל ממולד ועד מולד חדש.

מחזור שבתאי-אוראנוס הנוכחי החל ב- 18.10.1988 בסוף מזל קשת, ויסגור מעגל ביום 28.6.2032, בסוף תאומים. נרים מבטנו לשמיים וניראה כי החל מפברואר במסגרת מערכת היחסים ביניהם נכנסו לרבע האחרון של המחזור בתשעים מעלות. זוהי זווית של מתח ויצירה, שינוי וחיכוך המספרים לנו את מהלך השנה הקרובה מנקודת מבט של החברה והחיים בתוכה. מדוע? זהו ציר של שור-דלי, חלק ממזלות שנמצאים על ״ציר הנפש״ ועוד ששבתאי (קרונוס), המסורתי, מושל הצורות, ההגיוני נמצא במזל דלי - אלמנט אוויר השייך לקדמה, מודרניות, דחיפה קדימה; ואוראנוס, שמייצג ייחודיות, מהפכנות ושבירת-חוקים נמצא במזל שור- המזל האדמתי, הבסיסי ביותר. זוהי קונסטלציה משפחתית בה כל פלנטה מספרת את הביוגרפיה שלה ביחס לנתונים הקיימים מולה עכשיו.

יש לנו מתח בין מסורת לקדמה, בין חירות פרטית אישית לטכנולוגיה. אוראנוס תמיד עובד לטובת הכלל, הורס את מה שמיותר, יוצר מהפכות כדי שהשלם יופיע מתוך ההיפוך, מתוך השבר. לכל זה שבתאי נותן צורה וחוק, נותן לו תוקף.

נתבונן ברגע המפגש ביניהם לראשונה, בשנת 1988 במזל קשת. ביחס למפה של מדינת ישראל, החל מסוף שנות השמונים בנתה עצמה מדינת ישראל כחברה טכנולוגית מתקדמת - ״מעצמת היי-טק״. הטכנולוגיה בשנים הללו נתפסה ככלי כנגד השלטון, חשפה את פני השלטון, העלתה את העם למעמד ״שווה״ מול השלטון ואיתגרה את יחסי השליטה. כיום, כעבור 32 שנה קדימה אנו סוללים את השביל המחודש אל עצמנו. להסכים להרגיש את החיכוך שיוצרת הזווית הזאת בין סמכות לבין החופש. בין טכנולוגיה לקידמה. זוהי זווית שגם מאפשרת לאינדיבידואל להתבטא בתוך מערכות חדשות לצד אידיאלים של צדק וחירות-הפרט בעיניים חדשות. זאת משום שמה שקורה ב״חוץ״ קורה אצל כל אדם בזירתו הפרטית. פנים וחוץ מטשטשים, הפראי הטבעי (גם מגפה היא פראי טבעי) מורד בניהול המבוקר הישן...

מה משמעות המסע הנוכחי? יצירת איזון בין הפרט לקולקטיב.

מצב כזה מתרחש כעת כשאלביון – גוף טרנס-נפטוני מחגורת קוויפר – מתערב– נצמד לאוראנוס וצובע לנו את המחזור הנוכחי ביחסים בין שבתאי לאוראנוס.

יש לנו אוראנוס בצמידות לאלביון, גורם טרנס-נפטוני במזל שור ובתשעים מעלות שבתאי במזל דלי. מה המסר שהשמיים מנסים להעביר אלינו?

אלביון, או בשמו המלא "אלביון"15760 נקרא על שם הענק במיתולוגיית הבריאה של וויליאם בלייק ירושלים - האצלתו של הענק אלביון. אלביון הוא ענק קדמוני שחילק את עצמו לארבעה חלקים, שכל אחד מהם מייצג היבט חשוב של הישות האנושית: חשיבה, רגש, רצון ואינטואיציה. אלביון נע במסעו לפירוק ולחיבור מחדש של מערכת היחסים בין האדם לקוסמוס; בין האדם לאדם-הקוסמי. משמעותו במפה אסטרולוגית היא השאיפה לשלמות טוטאלית של האדם. בסיפור, ירושלים היא הקרקע, האדמה הנקבית עליה אלביון נעמד, עיר חלומות המסמלת איחוד ושלמות. אני מוצאת קשר בין עיצוב תמונת האדם אצל ויליאם בלייק ואצל שטיינר ומרשה לעצמי לומר כי אלביון מסמל את ה״אני הגבוה״, הקולקטיבי, בין היתר ביכולת שלו לחשוף את האיוולת של התלות בהגיון שהאני הנמוך שלנו מבצע כל הזמן.

אלביון בסיפור עובר מהלך מעירות, דרך התמסרות ליצרים, הכנעה, ירידה לעולם המתים ומשם חזרה מפוקחת עד להתמסמסותו חזרה לאינסוף. זוהי תמונתו של האדם באשר הוא ביחס לאמונתו, לאלים, לגן העדן; ביחס ליכולת שלנו לחוש חיבור קוסמי אל האלוהות והבנה כי היא מזינה אותנו וכי אנחנו חבים לה אהבה; מסעו של האדם על פני כל גלגוליו. אלביון מייצג את האדם הקוסמי, המתבונן, המשתכלל. מסמל את האידיאל שלנו להגיע למצוינות ללא תנאי ותלות.

״הקיצה! הקיצה אתה הישן בארץ הצללים, עורה! התמתח! אני בך ואתה בי, שותפים באהבה אלוהית: נימים של אהבת אדם לאדם בכל ארץ אלביון הנעימה...״

כאשר אלביון נמצא צמוד לאוראנוס המציאות המשתקפת של האדם, כל אדם באשר הוא : חיים בתוך מגפה.

בניתוח של מפת אוראנוס-שבתאי למפת-ישראל ניכר כי עלינו להיכנס למצב של חשבון-נפש כחברה ישראלית בכל הרבדים: כלכלה, מדינה, חינוך ובריאות. זהו ממש המשך של צמידות פלוטו שבתאי. זוהי עלינו להכיל את הזר האחר בתוכנו, להכיל את המגפה, השינויים, את המבנים המתפוררים. להכיל אותם כתמונה נפשית פנימית, כי מה שקורה לנו בחוץ בחברה זה מה שקורה לנו בפנים בתוך עצמנו. הדיכוטומיה והפילוג שמתרחשים בימים אלו נוכח המגפה מגיע ותוקף את התא המשפחתי, האינטימי. עלינו להוריד את המסכות וליצור פעילות משמעותית בנוגע למקום הקולקטיב בתוך האינדבידואל. להבין כי אפילו כל אמירה שאנו אומרים- ביחס לנושא מסויים יכולה לפגוע באחר וליצור אפקט של הרס, וזוהי קריאה לאיחוי. לשים לב למחשבות היוצרות שבר, למחשבות הפועלות מתוך פחד. המחזור הזה מבקש מאתנו לפתוח את המקורות שלנו, את המשאבים שלנו ואת היותנו ניתנים להשתנות. ניתנים ויכולים לעמוד בהתמוטטות של המבנים ולאפשר לאיזשהו סינון של המחשבות שלנו. שבתאי מקנה לנו אילוצים. החברה מתייחסת למגפה כאל פופולריות חברתית מאשר באמת הרצון ליצור משהו חדש ומעמיק. האינדבידואל והאידיאל לא מקבלים את הציוויים החברתיים אבל מסתגל למציאות החדשה. איש איש באשר הוא. הזכות שהחברה תקיים אותי ואני אקיים אותה. אלביון יורד מרמת הרעיון של האדם השלם, נטול ההתניות ומגלה את המציאות הדחוסה . דרך ההתמודדות שלו יוצר חיים. מה זה להיות אדם בחברה שמשנה את היחס שלה בין הקולקטיב לפרט? בין חירות לשימוש בטכנולוגיה? רבע אחרון של מחזור זהו שינוי דרך משבר. עלינו להבין את הכוח והיכולות שלנו להבין כיצד לתת צורה לחדש שמבקש להתגלות ומהו. אנו בונים כאן ערכים מעבר לנקודת הזמן הנוכחית. מה להאמין, לחשוב, לעשות, כיצד לנתב זאת לאופנים בהם נוכל ליצור תמונת אדם חדש?

כוח פנימי מיוצר על ידי ריכוך של הדברים אליהם אני מתנגדת. הזווית בין אוראנוס לשבתאי להוריד את המסכות, הערכים המסולפים וליצור פעילות משמעותית לקולקטיב ולאישי. שבתאי תמיד ירצה שנתחייב לגבוה ולכן הוא מאפשר את האהבה העצמית, נטולת הרכוש, המעמד, נטולת האישורים החיצוניים. האהבה העצמית שעוד לא הסכמנו לקבל, בכדי שניצור כאן חברה חדשה. שאת פירותיה יכול להיות שלא כולנו נזכה לראות .

על טכנולוגיה וחופש

כשאנו מדברים על מחזור אסטרולוגי הכוונה היא מהרגע שבו שתי פלנטות נצמדות ועד שייצמדו שוב. מחזור שבתאי-אוראנוס הנוכחי החל ב- 18.10.1988 בסוף מזל קשת, ויסגור מעגל ביום 28.6.2032, בסוף תאומים.

היחסים הנוכחיים ביניהם, בתשעים מעלות, מספרים לנו את מהלך השנה הקרובה. מה שבעיקר משמעותי הוא ששבתאי (קרונוס), המסורתי, מושל הצורות, ההגיוני נמצא במזל דלי - אלמנט אוויר השייך לקדמה, מודרניות, דחיפה קדימה; ואוראנוס, שמייצג ייחודיות, מהפכנות ושבירת-חוקים נמצא במזל שור- המזל האדמתי, הבסיסי ביותר.

יש לנו מתח בין מסורת לקדמה, בין חירות פרטית אישית לטכנולוגיה. אוראנוס תמיד עובד לטובת הכלל, הורס את מה שמיותר, יוצר מהפכות כדי שהשלם יופיע מתוך ההיפוך, מתוך השבר. לכל זה שבתאי נותן צורה וחוק, נותן לו תוקף.

נתבונן על רגע המפגש, בשנת 1988 במזל קשת, ביחס למדינת ישראל, החל מסוף שנות השמונים בנתה עצמה מדינת ישראל כחברה טכנולוגית מתקדמת - ״מעצמת היי-טק״. הטכנולוגיה בשנים הללו נתפסה ככלי כנגד השלטון, חשפה את פני השלטון, העלתה את העם למעמד ״שווה״ מול האליטות ואיתגרה את יחסי השליטה.

כיום, כאשר ישנה זווית של 90 מעלות, ניתן להתבונן בעיניים חדשות בטכנולוגיה בתוך מרחבי החברה בתפקודה היומיומי. סמכות והקצנה מול שאלת החופש והפרט.

אנו סוללים כרגע את השביל המחודש אל עצמנו באופן שמאפשר לאינדיבידואל להתבטא בתוך מערכות חדשות לצד אידיאלים של צדק וחירות הפרט. זאת משום שמה שקורה ב״חוץ״ קורה אצל כל אדם בזירתו הפרטית. פנים וחוץ מטשטשים, הפראי הטבעי מורד בניהול המבוקר... רואים זאת במערכת חינוך המשתנה, הלימודים מרחוק שמקבלים יותר ויותר תוקף.

מה משמעות המסע הנוכחי? יצירת איזון בין הפרט לקולקטיב. הטכנולוגיה שקשורה לקדמה עומדת מול שאלת החופש. ועל כך במאמר הבא.

מהי המשמעות הרוחנית של המפה הזו? אנו צופים הפרעות בקירות הביטחון המוכרים שלנו, ממה שנשאר מהם. אלו הם תנועות מדיניות המנסות ליצור מבנים חדשים. אך האיכויות המנוגדות ביניהם יוצרות בתוכנו תנועה חברתית מתמדת של שינוי בתוך המבנים החברתיים הנופלים בבתאחת, ללא אזהרה. כעת אנו נקראים לתת צורה לכל הבלתי צפוי הזה, אפילו אם הוא ריגעי.